מערכת הקיטור היא לרוב צרכנית האנרגיה (וההוצאה) הגדולה ביותר במפעל התעשייתי. אך לפני שמחליפים ציוד יקר לשם חיסכון, ניתן לבצע מספר שינויים תפעוליים פשוטים יחסית שיכולים לחסוך הון עתק.
1. **כיול מבערים:** מבער שאינו מכויל יפעל בתערובת בעירה לא אופטימלית — יותר מדי אוויר מוביל לזריקת החום בארובה, ומעט מדי אוויר יוצר בעירת-חסר ופיח. בדיקת טכנאי תקופתית וכוונון מדויק של יחסי דלק/אוויר עשוי לחסוך מעלות הדלק.
2. **ניצול מי העיבוי (קונדנסט):** כאשר הקיטור מסיים את תפקידו ומעביר את חומו, הוא מתעבה חזרה למים. מי העיבוי האלה עדיין אוגרים כ-20% מאנרגיית החום המקורית. הזרמתם בחזרה לדוד באמצעות מלכודות קיטור מפחיתה פלאים את האנרגיה הנדרשת לחימום מי ההזנה הקרים.
3. **טיפול במים והסרת אבנית:** אבנית משמשת כמבודד מצוין. שכבת אבנית בעובי של 1.5 מ"מ בלבד יכולה להפחית את קליטת החום בכ-8%! ניקוי כימי תקופתי של הדוד חיוני למניעת פגיעה בנצילות.
4. **שיקום בידודים פגומים:** הצינורות, המיכלים ושסתומי הבקרה המעבירים את הקיטור מקרינים חום לסביבה. החלפת בידודי צנרת קרועים או ישנים משפיעה מיידית על איכות הקיטור המגיע לתחנה בסוף הקו.
5. **מניעת דליפות:** דליפות מתמשכות קטנות מצנרת הקיטור, האוגנים או שסתומים מצטברות לכמויות אנרגיה אדריות במהלך השנה. תיקונם המהיר שווה עשרות אלפי שקלים במפעל ממוצע.